♦ ראובן הינו בעל מניות ומנהל של חברה. החברה לא דיווחה על כל עסקאותיה למס הכנסה. במקביל להליך הפלילי שנפתח כנגד החברה, וכנגד ראובן, כמנהל בה, החליט פקיד השומה להוציא שומות חלופיות, הן לחברה, והן לראובן, ביחס לאותן עסקאות שלא דווחו. לטענת פקיד השומה, השומה החלופית שהוצאה לראובן נובעת מכך, שראובן, שכאמור היה מנהל בחברה בעת שזו לא דווחה על עסקאותיה, שלשל ככל הנראה לכיסו הפרטי, את סכומי ההעלמה. האם מוסמך פקיד השומה להוציא שומה כזו לראובן?
♦ לכאורה, טענתו של פקיד השומה, שהאחראי למחדלים של החברה, הוא בעל המניות והמנהל שלה, משובבת את העין והלב. בפרט כך, כאשר לחברה לא נותרו אמצעים לשלם את שומות המס. במקרה כזה, פקיד השומה טוען, כי אך הגיוני הוא, שבעל המניות/המנהל, הוא ששלשל את כספי ההעלמה לכיסו. אך על מנת שפקיד השומה יוכל להוציא שומה אשר אמורה להיות מיוחסת לחברה, שהיא הנישום, לבעל מניות/מנהל של החברה, עליו להרים את מסך ההתאגדות של החברה.
♦ הרמת מסך ההתאגדות, הינה אמצעי קיצוני, אשר הפעלתו מכוונת לייחס חובות או פעולות של החברה, לבעל מניות בה, למנהל בה, או לחברה בת/אחות. הסמכות לבצע הרמת מסך ניתנה, בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות, לבית המשפט, במקרים ספציפיים, או, על פי הסמכה מפורשת בדבר חקיקה, לגורמים אחרים, כגון לראש ההוצאה לפועל. גם לרשות המסים הוקנתה סמכות להרים מסך, אך זאת בענייני גבייה בלבד, ועל פי תנאים ספציפיים בלבד, אשר רק בהתקיימותם רשאי פקיד השומה לפעול כאמור.
♦ ניסיונה של רשות המסים לטעון, כי סמכותה להרים את מסך ההתאגדות הינה סמכות טבועה המוקנית לה, מבלי שיהיה צורך בהסמכה מפורשת בדבר חקיקה, נכשל לאחרונה בהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעניין זה (ע"א 708-08 מ"י נ' זייתון תעשיות שמנים בע"מ) (לצפיה בתקציר פסק הדין ראה גיליון מס פקס 531). באותו מקרה דובר היה בחברה, אשר לה חוב מס סופי וחלוט, כאשר לטענת המדינה, ניתן לגבות את חוב המס מחברה אחות של אותה חברה, שכן מדובר באישיות משפטית אחת המחליפה את שמה ואת מספרה מעת לעת, על מנת להתחמק מתשלום חוב המס הסופי. לא הייתה מחלוקת, כי סעיף 106 לחוק מע"מ, המתיר לרשויות מע"מ להרים את מסך ההתאגדות, ולגבות חובות של חברה חייבת במס, מבעלי מניות או חברה אחות שאליהם הועברה פעילות החברה, לא היה קיים במועד היווצרות חוב המס באותו מקרה. אך המדינה טענה, כי סמכותה להרים את מסך ההתאגדות, הינה סמכות טבועה, אשר נובעת מעצם תפקידה של הרשות להוציא צווים, שומות וליתן החלטות במגוון של נושאים, לרבות הקביעה מיהו החייב במס, והכל מבלי להיזקק להסמכה מפורשת בחוק, כאשר סמכות זו מוקנית לה בהתאם לכוונתו של המחוקק, להקנות לה סמכות רחבה לאיתור נכסי סרבני מס.
♦ בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את טענת המדינה, בקובעו, כי אין לאפשר למדינה ליטול על עצמה תפקיד, המסור על פי החוק לערכאה השיפוטית, בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות, ולייחס לחברה אחת חוב של חברה אחרת. אין בכוחם של טענות המדינה, ליצור סמכות יש מאין. הרשות אינה מוסמכת לפעול, אלא במסגרת הסמכויות שהוענקו לה בחוק ובמסגרתו, והסמכות להרים מסך היא סמכות הניתנת לבית המשפט, או לרשות, על פי הסמכה מפורשת בחקיקת המס. משכך, בהעדר הסמכה מפורשת לכך בדין, לא הייתה רשות המס מוסמכת להרים את מסך ההתאגדות.
♦ ולענייננו, בהעדר הסמכה מפורשת בדבר החקיקה, אנו סבורים, כי אין לפקיד השומה סמכות להוציא שומה למנהל או בעל מניות בחברה, בגין שומות שהוצאו לחברה, שהיא הנישום – "בעלים" של העסק. החברה, ולא בעל המניות שלה, מדווחת על עסקאותיה בדוח כספי ספציפי שנערך על ידה ועבורה, בעוד שבעל מניותיה, מדווח על הכנסותיו בדוח נפרד ועצמאי. גם אם לפקיד השומה ראיות לכך, שבעל המניות בחברה, גרם במו ידיו להעלמת ההכנסות מטעם החברה, עדיין, אין הוא מוסמך להרים את מסך ההתאגדות.
♦ יש לציין, כי אמנם, לפקיד השומה סמכות להרים מסך באמצעות גבייה של חוב המס, בהתאם להור' סע' 119א' לפקודה, או סע' 106 לחוק מע"מ, ובכפוף להתקיימותם של התנאים המפורטים בסעיפים אלה (ור' לעניין זה מאמר הח"מ בגיליון מס' 482 מיום 21.1.2009). ואכן, המחוקק הקנה לפקיד השומה סמכות לגבות חובות מס מ"בעל תפקיד" בחברה, קרי מנהל פעיל, שותף או בעל שליטה בחברה, וזאת בגין חוב מס סופי של חברה, אשר פקיד השומה סבור שעשתה מעשים שיש בהם משום כוונה להתחמק ממס (ור' סע' 119א'(ג2) לפקודה), אך אין בסמכותו של פקיד השומה לפעול כך במסגרת הוצאת שומות לבעל מניות/מנהל של החברה הנישומה.