♦ העורר ירש דירת מגורים בת שני חדרים אשר כללה מטבחון ושירותים בשטח רצפה של 30 מ"ר. העורר מכר את הדירה ובמסגרת הדיווח למיסוי מקרקעין ביקש העורר פטור ממס שבח לפי סעיף 49 (ב)(5) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה, תשנ"ג-1963 (להלן: "החוק") סעיף זה קובע את התנאים לקבלת הפטור ממס שבח במכירת דירה מזכה שהתקבלה בירושה. הסעיף כולל שלושה סעיפי פטור, אך התנאי המוקדם לבדיקת חלותם הוא ש: "המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקבל המוכר בירושה..."
בביקור בדירה של פקחי המשיב נמצא כי שני החדרים שבדירה כללו משטחי עבודה, כיורי מטבח מאלומיניום, שולחן עבודה והפכה למטבח של מסעדת "אושפיזין". הפקחים לא ראו בה מקלחת ושירותים.
דירת מגורים מוגדדת בסעיף 1 לחוק הנ"ל כדלקמן: "דירת מגורים" דירה או חלק מדירה שבנייתה נסתימה והיא בבעלותו או בחכירתו של היחיד ומשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה, למעט דירה המהוה מלאי עסקי לענין מס הכנסה".
דירת מגורים מזכה הוגדרה בסעיף 49(א) לחוק הנ"ל בנוסח זה: "דירת מגורים מזכה – דירת מגורים ששמשה בעיקרה למגורים לפחות באחת משתי תקופות אלה: ארבע חמישיות מהתקופה שבשלה מחושב השבח. ארבע שנים שקדמו למכירתה".
ביהמ"ש המחוזי חיפה– מ.סלוצקי-נשיא בדימ', ג. יחזקאלי-גולן-רו"ח וש. פסטנברג-רו"ח:
♦ הפטור ממס מתגבש עם התרחשות אירוע המס ולכן המועד שבו יש לבחון את מצב הדירה הוא במועד מכירתה שכן הפטור מתגבש עם התרחשות ארוע המס. ועל כן השאלה העומדת לבחינה היא האם הנכס שנמכר במועד מכירתו היה אכן דירת מגורים מזכה.
♦ הגדרת דירת מגורים כוללת שתי חלופות. הראשונה עניינה "דירה המשמשת למגורים" חלופה זו אינה מתקיימת בנכס הנידון בפנינו מאחר ולא שמש למגורים במועד מכירתו. החלופה השניה דנה במכירת "דירה שמיועדת למגורים לפי טיבה". בענייננו הוכח, כי נעשו שינויים משמעותיים בנכס שהפכו אותו למטבח הצמוד למסעדה. המסקנה המתבקשת היא, כי נכס זה במצבו במועד המכירה אינו יכול עוד לשמש למגורים.
התוצאה:
הערעור נדחה
ניתן ביום: 31.12.09