עבירות מס מול עבירות על חוק איסור הלבנת הון

♦ כעוסקים בתחום הפיסקאלי, הן בפן האזרחי והפלילי והן בכל הנוגע לחוק איסור הלבנת הון, לא אחת אנו מופתעים לשמוע כי אנשים / לקוחות אינם מבדילים בין עבירות מס לבין עבירות על חוק איסור הון. לאחרונה שמענו מאדם / לקוח את המשפט: "אני מואשם בעבירות צווארון לבן- אני לא זוכר אם זה עבירות מס או עבירות איסור הלבנת הון, מה זה משנה?"
♦ לעוסקים בתחום ברור מייד, כי תוכן משפט זה מכיל הבדלים גדולים מאד, של יום ולילה, שכן מדובר בשני עולמות נפרדים לחלוטין ובשתי מערכות חוקים שונות לגמרי.
מאמר זה "נולד" בעקבות משפט זה ומתמקד "בבסיס של הבסיס" - בהבדל הבסיסי בין עבירות מס לעבירות על חוק איסור הלבנת הון ונקודות שונות שעולות מכך.
 
כסף "שחור" / כסף "לבן"
♦ עבירות מס, הינן עבירות המוגדרות בחוקי המס השונים, כגון: פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, חוק מיסוי מקרקעין וכו'. באופן "גס" ניתן לחלק את העבירות ל"עבירות מס טכניות"- הדנות באי קיום דרישות החוק, כגון הדרישה להגשת דוחות ודיווחים שונים לרשות המסים ול"עבירות מס מהותיות"- שיש בהן רכיב של מרמה ו/או של כוונה להתחמק ממס.
כל עוד אדם מדווח כחוק על ההכנסות שלו, ומשלם בגינן מס, הרי שהכסף שלו הוא כסף לגיטימי/חוקי ("לבן"), ולעומת זאת, כסף שהושג מבלי שמדווח עליו לרשות, דהיינו מבלי שהוא עובר ב"רשת המס" - הופך את הכסף ל"שחור".
מהאמור לעיל עולה, שעבירות מס בעצם "משחירות" את הכסף, לדוגמא- בעל עסק מקבל הכנסה של 1000 ₪ במזומן ולא מדווח עליה - המשמעות היא שכתוצאה מעבירת המס שהוא ביצע יש לו בכיס 1,000 ₪ "שחורים".
 
♦ לעומת זאת, עבירת איסור הלבנת הון, היא הפוכה לגמרי מעבירת מס, שכן הלבנת הון הינה פעולה או סדרת פעולות, המהוות תהליך שבו "רכוש אסור"- שהינו תוצר פשיעה, שמקורו בעבירות חמורות מאבד את התווית הפלילית שלו ונחזה להיות רכוש כשר למהדרין. מכאן נובע גם מקור המונח "הלבנת הון" (Money Laundering) – הון שמקורו בעבירות כמו סחר בסמים, זיוף כספים, עסקי זנות וכן הלאה, שעבר תהליך של "הלבנה" ועתה הוא כשר, צח ונקי לכל דבר ועניין (ר' אתר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור). להלבנת הון שלבים רבים המלווים אותה החל מ"עבירת המקור" - העבירה שבאמצעותה הופק ההון, דרך פעולות ההלבנה עצמן השזורות לאורך "שרשרת ההלבנה".
בצורה כללית, ניתן לחלק את "שרשרת ההלבנה" לשלושה תהליכי משנה עיקריים: שלב השמה (Placement), שבו מוחדר הכסף שמקורו בפשיעה אל תוך המערכת הפיננסית; שלב הריבוד (Layering), שבו נעשות הפעולות לטשטוש מקורו של הכסף ושלב ההטמעה (Integration), שבו נמשך הכסף בצורתו החדשה ה"מולבנת" כדי לשמש את העבריין לניהול אורח חייו ה"נורמטיבי",  וכלה בשימושים החוזרים שנעשים בהון לאחר שהולבן.
לדוגמא: כסף שהושג ע"י X כתוצאה מעבירת סחר בנשים (עבירת מקור) מועבר לבנק במזומן (השמה). חברת קש (למשל חברת OFFSHORE), מוקמת ע"י X ועוד מספר שותפים. X מזרים כספים לחברה, למשל בגין הון בעלים או החזר הלוואה שקיבל מהחברה (ריבוד). הכסף ה"לגיטימי" משמש את החברה לקניית נכסים מניבים ו- X נהנה מהפירות ו/או מדיבידנד בניכוי מס (שלב הטמעה).
 
♦ בדרך כלל עבירות המס הן עבירות של השתמטות מתשלום מס, שהן בדרך כלל אנטי-תזה לדרכי הפעילות של הלבנת כספים, משום שמה שמלבין הכספים מבקש, היא הלגיטימציה של ההון, והשיטה של התחמקות ממס או אי-הצהרה על הכנסה היא לא מהשיטות של הלבנת הון. כשנקבעו ע"י המחוקק "עבירות המקור", נקבעו בין השאר עבירות המשמשות גם אמצעי וכלי להלבנה, לא רק להצמיח את ההון ה"שחור", אלא ככלי שרת לשיטה של הלבנת ההון.
 
"עבירת מס" אינה "עבירת מקור"
♦ "עבירות המקור" הוגדרו ע"י המחוקק בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון. רשימת עבירות המקור כוללות עבירות פליליות חמורות וכן עבירות בעלות אופי מסחרי. לענין זה יצויין, כי ברשימת "עבירות המקור", אשר לכאורה היא "רשימה סגורה", לא נכללות "עבירות מס", המהווה כאמור "הון שחור" למעט עבירות ספציפיות של הוצאת חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סע' 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף) ועבירות של הברחת טובין (עבירה לפי סע' 211 ו- 212 לפקודת המכס, או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש]).
♦ יצויין, כי לאחרונה קיים ניסיון של הרשות "לפרוץ" את "הרשימה הסגורה" באמצעות השימוש ב"סעיף סל" של "קבלת דבר במרמה" לפי סעיף 415 לחוק העונשין, שהיא אחת מעבירות המקור המנויות בתוספת הראשונה, אך בשלב זה תלוי ועומד ערעור בביהמ"ש העליון בענין ואנו (כמייצגים באותו ערעור) לא נרחיב בנקודה זו.
♦ יצויין, כי לאחרונה פורסם בכלי התקשורת, כי משרד המשפטים מוביל מהלך להוספת כעבירות המס עבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון.
 
פערי ענישה
♦ הסנקציות בגין עבירות המס שונה בין החוקים וחומרת העבירות. עפ"י החוק "היבש", מי שעבר עבירה "טכנית", דינו - מאסר שנה (בגין כל עבירה). כאשר מי שעבר עבירה מהותית- דינו מאסר של 5 עד 7 שנים (תלוי במסגרת החוקית ובחומרת העבירה).
 
♦ גם את עבירת איסור הלבנת הון ניתן לחלק באופן גס לעבירת הלבנת הון (סע' 3(א) ו- 4 לחוק) ולעבירות דיווח (סע' 3(ב) לחוק). לענין זה יצויין, כי בשלב זה העונש בגין שני סוגי העבירות הוא זהה ומגיע עד כדי – 10 שנות מאסר !!! (בתיקון לחוק, מוצע להפחית את עונשן של עבירות הדיווח ל- 5 שנות מאסר "בלבד").
 
הליך אזרחי / חילוט
♦ בעבירות מס- במקביל להליך הפלילי או אחריו- מתנהל כנגד החשוד / עבריין הליך אזרחי, שבו רשות המסים פועלת בניסיון לגבות את המס שהופק בגין ההכנסה "השחורה".
חוק איסור הלבנת הון, קובע, בנוסף לעונש, סנקציות חמורות של חילוט – "בשווי הרכוש" שבו נעברה העבירה, בלי קשר למקורו, דהיינו גם אם הרכוש הינו רכוש שהושג כדין וזאת על מנת "להוציא את בילעו של הגזלן מפיו".
 
"גילוי מרצון" / פטור מאחריות פלילית
♦ רשות המסים מעוניינת לעודד נישומים שעברו עבירות על חוקי המסים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. לשם בצוע מטרה זו, רשות המסים, בתאום עם הפרקליטות מוכנה להתחייב שלא יינקטו הליכים פליליים, נגד הפונה שיבצע גילוי מרצון בתנאים כמפורט בנוהל גילוי מרצון.
סע' 6 ו-7 בחוק איסור הלבנת הון קובעים גם הם תמריצים למי שמדווח לרשויות ובהתקיים התנאים כאמור בסעיפים הללו, אך המדווח יכול להנות מפטור מאחריות פלילית רק לפי סע' 4 לחוק, ולא הקובע עבירה של עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא "רכוש אסור" (סוג הרכוש ושוויו מפורט בתוספת השניה לחוק) פוטר אחריות מעבירה על סעיפים אחרים בחוק כגון סעיפים 3(א) ו-(ב) לחוק.
 
♦ יצויין, כי טרם הוכרעה שאלת הפטור מאחריות פלילית כאמור בהתאם למועד הדיווח (לפני/אחרי הפעולה) ול"איכות" הדיווח.
 
תשלום כופר / עיצומים כספיים
♦ רשות המסים מאפשרת הטלת כופר כסף בעבירות מס, במקום הליך פלילי. החלטות הכופר מפורסמות (לאחרונה כולל שמות) ע"י הרשות ובין השיקולים בעד הטלת כופר כסף נשקלים שיקולים שונים (כגון זהות עובר העבירה, מהות וגודל העבירה, באם מדובר בעבירת חוזרת וכו').
חוק איסור הלבנת הון מאפשר הטלת עיצומים כספיים- ע"י ועדה שהוקמה לשם כך מכוח החוק, ואשר רשאית להטיל עיצומים כספיים בשל עבירות דיווח. יצויין, כי לא תמיד עיצום כספי מונע הליך פלילי (למעט בשל עבירות של אי דיווח על כספים בעת היציאה והכניסה לישראל).
 
החלטת מיסוי – פרה רולינג
♦ רשות המסים, מתוך ראיה מקרו – כלכלית, לצורך קידום הפעילות במשק ולצורך סיוע ל"הגברת הוודאות המיסויית" הקימה את המוסד להחלטות מיסוי, המפרסם את החלטותיו מעת לעת.
ברשות לאיסור הלבנת הון לא קיים מנגנון מובנה דומה של פרה רולינג והפעולות נבחנות בדיעבד.
 
התיישנות וטריטוריה
♦ עבירות מס כפופות לדין הפלילי בישראל. לעומת זאת, עבירות איסור הלבנת הון הן עבירות ללא הגבלת טריטוריה, כך למשל יש הטוענים שניתן להעמיד אדם לדין בארץ גם אם "עבירת המקור" נעשתה בחו"ל ובנוסף – אין התיישנות בעבירות הלבנת הון (על פי לשון החוק לכאורה גם במקרים שלא ניתן להעמיד לדין אדם בגין "עבירת המקור") והחוק חל גם על עבירות מקור שנעברו לפני חקיקתו (בשנת 2000)
 
♦ מהאמור לעיל על קצה המזלג, עולה, כי "עולם עבירות המס" ו"עולם עבירות הלבנת הון" הינם שני עולמות נפרדים ושונים, אשר מלכתחילה נדונו להתפתח בשתי גלקסיות נפרדות וליתן מענה/פתרון לעניינים שונים שהקשר ביניהם, אם בכלל, הוא מקרי.