אי התרת הוצאת מימון של הלוואה שנלקחה לצורך מימון דיבידנד

♦ העוררת נטלה הלוואה, במסגרת חלוקת דיבידנד במיזוג לשם חלוקת הדיבידנד, וביקשה, כי יותר לה לנכות את הוצאות המימון בגין ההלוואות. ביהמ"ש המחוזי קבע בפסק דינו, כי יש להתיר בניכוי את הוצאות המימון. ואילו בית המשפט העליון קיבל את הערעור של פשמ"ג ובשל כך הוגשה העתירה לדיון נוסף.

 

ביהמ"ש העליון – כב' המשנה לנשיאה א. ריבלין:

♦ מההלכות בעניין פז גז ובעניין פי גלילות, ניתן לסכם עקרונות אלו: במצב שבו לחברה הנישומה היו רווחים הניתנים לחלוקה, אשר המזומנים שנתקבלו בגינם שימשו לצורך ייצור הכנסתה, ולאחר מכן היא חילקה מרווחים אלו דיבידנדים העומדים בתנאי דיני החברות לחלוקת דיבידנד, יותרו בניכוי הוצאות המימון בגין הלוואה שנלקחה לצורך חלוקת הדיבידנד. זאת, ובלבד שמתקיימת שקילות כלכלית ברורה בין המצב המתואר – בו משמש ההון הזר לחלוקת דיבידנד ונתקיימו התנאים הנדרשים כאמור – לבין חלוקת דיבידנד מעודפים ומימון הפעילות העסקית על ידי הון זר. נטל ההוכחה, כי מצב דברים זה מתקיים מוטל על הנישום.

♦ בשונה מעניין פי גלילות, שם נקבע, כי אין מחלוקת שלנישומה היו רווחים הניתנים לחלוקה, כי המזומנים שנתקבלו בגינם הוצאו לצורך ייצור הכנסתה, וכי בשנים העוקבות היא חילקה דיבידנדים העומדים בתנאים שמציבים דיני החברות, בעניין פז גז, היות ומדובר בדיבידנד שחולק כתוצאה של מיזוג חברות וספק רב אם היו רווחים לחלוקה, הרי שהעותרת לא עומדת באף חריג לכלל ואף ייתכן מצב בו נלקחה הלוואה לשם מימון הרכוש הקבוע של החברה, דבר שייצור מצב של דרישת הוצאות כפולה.

♦ אין בהלכות שנקבעו בעניינים אלו כדי לחסום הכרה בחריגים נוספים בהם יותר ניכוי של הוצאות מימון בגין הלוואה שנלקחה לצורך חלוקת דיבידנד. יש לבחון כל מקרה באופן פרטני לפי נסיבותיו ולפי המהות הכלכלית העומדת בבסיס המהלך.

על הרקע זה, קבע ביהמ"ש העליון, אין מקום לקיים דיון נוסף בפסק הדין העליון בעניין פז גז.

 תוצאה:

♦ העתירה לדיון נוסף נדחתה.