ניכוי הוצאות

♦ חברת מ.ת.מ. פיינסט בע"מ ("החברה") הוקמה בשנת 2007 וניסתה לעסוק  בשלושה ענפים שונים : תיווך בעסקאות נדל"ן; ייבוא פרטי של כלי רכב ומסחר ביהלומים. החברה נישומה לשנת 2007 והתגלעה מחלוקת בינה לבין המשיב באשר לניכוי הוצאות שונות אשר לטענת החברה הוצאו בייצור ההכנסה.

  ♦ המערער הוא שכיר. ילדי המערער הם ילידי השנים 2001, 2003, 2006, 2009. במסגרת דו"ח 2007 דרשו המערער ואשתו הוצאות אחזקת ילדים בסך 25,200 ₪ שקוזזו ממשכורת בת הזוג של המערער. במאי 09' הגיש המערער בקשה לתקן את הדו"ח לשנת המס 2007, ובו ביקש להגדיל את סכום ההוצאות שדרש בגין אחזקת ילדים והעמידו על 35,174 ש"ח כשהוא מחולק בין המערער לבת זוגו כך שמהכנסתו של כל אחד מהם מנוכה סך של 17,587 ש"ח.

♦ עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 9391/01, שבו נדחתה עמדת העותרת באשר למספר סוגיות מס. בפסק הדין נשוא העתירה, קבע בית משפט זה, כי אין להתיר לעותרת לנכות הוצאות שיערוך של פיקדונות שהתקבלו מלקוחותיה, ודחה את הפרשנות שהציעה לתקנות מס הכנסה (ניכוי לחברת גז), התשמ"ז-1987. כמו-כן, אישר בית המשפט את קביעתו של בית המשפט המחוזי, כי מקדמות שגבתה העותרת מלקוחותיה מהוות הכנסה לצרכי מס.

♦ עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של ביהמ"ש העליון בע"א 8849/01 מיום 20.11.06 (טרם פורסם). בפסק דין זה נקבע, בין היתר, כי אין להתיר בניכוי הוצאות מימון בגין הלוואה שנטלו העותרות לצורך חלוקת דיבידנד, ובעניין זה מבקשות העותרות לקיים דיון נוסף.