הזכות לבקשת פטור ממס שבח – אישית או יחסית

♦ ביום 17.5.98 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בת"א, המחייב את הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") לשלם מזונות עבור התובעת 2 ועבור ילדיה. הנתבע סירב לתת לתובעת גט פיטורין ואף סרב לשלם מזונות. בהיותו סרבן גט, ריצה הנתבע מאסר של 3 שנים. לאור סירוב הנתבע כאמור, נפתח תיק הוצל"פ, בהתאם לפסק הדין, במסגרתו מונה עו"ד יחיאל ווינברג ככונס נכסים על זכויותיו של הנתבע בנכס מקרקעין שבשכונת נווה צדק (להלן: "הנכס") ובשלב מאוחר יותר, משגדלו החובות בתיק, גם למוכרו. ביום 10.7.07 נמכר הנכס במסגרת תיק ההוצל"פ וניתן אישור למכר ע"י ראש ההוצל"פ. בגין מכירת הנכס, הוגשה בקשה לקבלת פטור ממס שבח על פי ס' 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). הנתבע סרב לחתום על הבקשה.לטענת הנתבע 2, עמדת מנהל מס שבח היא שהפטור הוא פטור אישי אשר ניתן לבעל הזכויות במקרקעין, לאחר שמכר את זכויותיו, דיווח עליהן לפקיד הרישום והגיש בקשה לפטור. הזכות שהוענקה לכונס הנכסים מכוח צו המינוי שקיבל מראש ההוצל"פ, היא למכור את הנכס והיא אינה כוללת מעצם טבעה את הסמכות לבקש פטור ממס שבח.
בית משפט לענייני משפחה ראשל"צ – כב' הש'  דר' ו' בן שחר:
♦ על פי ס' 49א(א) לחוק, בעל הזכות לבקש את הפטור הוא המוכר. הבעייתיות מתעוררת כאשר המכירה מתבצעת לא ע"י בעל הזכות עצמו אלא ע"י בעל תפקיד כגון כונס נכסים, מנהל עיזבון וכו' ובעל התפקיד מעוניין להשתמש באפשרות לקבלת הפטור ממס, בעוד הבעלים מתנגד לכך או שאיננו משתף פעולה, כמו במקרה דנן. למרות שלכאורה ההלכה הנוהגת בפסיקה קובעת שהזכות לפטור היא זכות אישית, חלו לאחרונה התפתחויות בפסיקה והחלו להישמע עמדות שונות. מגמה זו החלה להתפתח בפסיקה מוקדמת של ערכאות נמוכות, ראה לעניין זה הפ 458/06 גבאי [פורסם בנבו] פסק הדין של כב' השופטת שבח וגם במקרה דומה שהונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בת"א בפני כב' השופט דר' גרמן בתמ"ש (ת"א) 33349/96 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו], אשר המשיך את המגמה, כי אין לראות את הזכות לפטור כזכות מוחלטת, אלא כזכות יחסית המאפשרת להורות לכונס הנכסים לחתום במקום החייב על הבקשה לקבלת פטור ממס שבח אך זאת, כאשר החייב עושה שימוש לרעה בזכות וכאשר השימוש בפטור איננו גורע מזכות של החייב לעשות שימוש בפטור עבור נכס אחר.
♦ ברע"א 7816/06 עו"ד יעקב מ. בויאר בתפקידו ככונס נכסים נ' עז' המנוח מר דוד מרמלשטיין ז"ל [פורסם בנבו], נדרש כב' השופט דר' דנציגר לשאלה מה קורה בנסיבות כששטר המשכנתא כלל התחייבות לפעול לקבלת פטור מתשלום כל מס שיחול או יוטל. הבנק מונה על ידי ראש ההוצל"פ לכונס נכסים, אלא שבטרם מכירת הדירה החייב נפטר והכונס מבקש מראש ההוצל"פ לפנות בשם החייב לקבל את הפטור.

 
♦ כב' השופט דנציגר קובע שבמקרה שבו שטר המשכנתא כולל התחייבות לקבל פטור ההתחייבות חלה גם על כל מי שבא בנעליו של החייב ובכלל זה יורשיו המחויבים לאפשר לכונס הנכסים לפעול לקבלת הפטור. אמנם נסיבותיו של תיק זה שונות מהנסיבות של התביעה במקרה דנן, שכן במקרה זה שטר המשכנתא קבע את התחייבות בעל החוב לקבל פטור אך יחד עם זאת, מתייחס כב' השופט דנציגר באופן רחב יותר למי הזכות לקבלת פטור ממס, הוא מעלה הרהורים בקשר להלכות שנקבעו במקרים דומים.  במקרה דנן קובע בית המשפט, כי לאור נסיבות התיק, יש מקום להחיל על התביעה את הגישה שהתפתחה בפסיקה, לפיה הזכות לקבלת פטור ממס שבח, בהתקיים נסיבות חריגות, איננה זכות אישית מוחלטת של החייב אלא זכות יחסית. בית המשפט קובע, כי התנהגותו של הנתבע מצביעה על אדישות להליכים המשפטיים ונקמנות כלפי אשתו וילדיו. הנתבע איננו משתף פעולה ולא עשה כל פעולה להקטנת הנזק אשר נגרם לאשתו ולילדיו בגין אי תשלום המזונות. אי קבלת הפטור תפחית משעור התמורה שהתקבלה ממכירת הנכס סכום משמעותי. כמו כן צוין, כי לכונס הנכסים לא ידוע על דירה אחרת שבבעלות הנתבע, שבגין מכירתה הוא יוכל ליהנות מפטור ממס שבח.
 
♦ לאור האמור, באיזון בין הזכות האישית של הנתבע להגיש בקשה לפטור ממס או להימנע מהגשתה, לבין הפגיעה שנגרמת לאישה ולילדים, קובע בית המשפט, כי יש להעדיף את זכויות האישה והילדים ולכן כונס הנכסים יוכל להיכנס לנעליו של הנתבע ולעשות ככל שיידרש בכדי לקבל את הפטור ממס שבח.
 
התוצאה:
♦ התביעה נתקבלה.
 
ניתן ביום: 13.12.2009.
ב"כ התובעת: עו"ד ע' דיבון.
ב"כ הנתבעים: לא צוין.