העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ג' 16.07.2024

תסדיר: 2024-07-16

זכות העיון והגילוי במסמכי הרשות המנהלית

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
698
תאריך: 
10/04/2014
♦ כרמלה בר און (להלן: "העוררת"), תושבת חוץ, הייתה בעלת זכויות החכירה של בית מגורים הבנוי על מקרקעין בקריית חיים אשר עברו אליה בירושה מהוריה. ביום 20.6.2012 התקשרה העוררת בהסכם למכירת זכויותיה לחברת לונדון ייזום ובנין אחזקות בע"מ תמורת סך של 2,800,000 ש"ח. בהסכם המכר התחייבה הקונה לשאת בתשלומים נוספים אם יחולו, לרבות היטל השבחה ומס ערך מוסף. העוררת ביקשה לפטור אותה מתשלום מס שבח בגין מכירת דירת מגורים מזכה עד לגובה תקרת הפטור לפי סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"). היא גם ביקשה לקבל פטור נוסף לפי סעיף 5 לחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים – הוראת שעה), התשע"א – 2011 (להלן: "הוראת השעה"). מנהל מיסוי מקרקעין חיפה (להלן: "המשיב") לא קיבל עמדתה וקבע כי שווי הדירה, ללא זכויות בניה נוספות, עומד על 780,000 ש"ח בלבד. בהשגה שהגישה על שומה זו טענה העוררת, בין היתר, כי שווי הדירה, ללא זכויות בניה נוספות, עומד על 2,000,000 ש"ח. בהחלטתו בהשגה קבע המשיב כי יינתן לעוררת פטור בגובה תקרת הפטור לפי סעיף 49ז לחוק (1,871,000 ש"ח), המשקף שווי דירה של כ- 942,000 ש"ח. הבקשה לפטור לפי סעיף 5 לחוק הוראת השעה נדחתה ונקבע כי העוררת לא עמדה בתנאי הסעיף. בתחילה הוצאה שומה בה ניתן פטור עד לסך 1,864,500 ש"ח. אולם המשיב תיקן את השומה וקבע פטור בסך השווה למלוא תקרת הפטור בחוק דהיינו, 1,871,000 ש"ח.
 
♦ לטענת העוררת, גילוי המסמכים המבוקשים ומתן תשובות לשאלון נחוצים לבירור העובדות הרלבנטיות להליך, להערכת שווי עסקאות ההשוואה ולבירור טענתה בדבר הפלייתה לרעה.
 
♦ לטענת המשיב, השאלות שנשאלו בשאלון אינן עומדות בתנאים הנדרשים למתן צו. נטען כי השאלות אינן רלבנטיות, הן עוסקות במחלוקת משפטית ובמחלוקת שבמומחיות. כן נכללו שאלות שעניינן מהימנות בלבד ואין בהן לסייע לדיון הוגן או לחסכון בהוצאות. הוסיף המשיב וטען כי המידע המבוקש ביחס לעסקאות אחרות חוסה תחת חיסיון בהתאם לסעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין.
 
ועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, בפני כב' השופט ר. סוקול, רו"ח גלית יחזקאלי-גולן ורו"ח שמעון פסטנברג:
 
♦ רשות המבקשת לשלול את זכות העיון של נישום שגורלו תלוי באותו מידע מבוקש, צריכה לשכנע, כי קיימים נימוקים ואינטרסים ראויים המצדיקים את שלילת הזכות. זכות הגילוי והעיון של הנישום במסמכים הנמצאים בחזקת רשות המס, הינה כלל דיוני שיש לאזן בו יחסי הכוחות בין הצדדים, לצמצם את פערי המידע שבין הנישום לרשות ולהבטיח הליך הוגן. עם זאת, אין המדובר בזכות חובקת כל. לעיתים קיימים אינטרסים מנוגדים המצדיקים הימנעות מחשיפת מסמכים המצויים בידי הרשות. כך למשל, אין חובה למסור לנישום תרשומות פנימיות, כך אין גם לחייב את הרשות למסור לנישום מסמכים הנהנים מחיסיון, או כלולים בחובת סודיות. עוד ניתן להגביל את זכות העיון לצורך הגנה על פרטיותם של צדדים שלישיים ולעתים אף לשם שמירה על סודות מסחריים שלהם. בעניין הנדון, אין חולק כי פרטים ביחס לעסקאות השוואה על פיהם ביסס המשיב את הערכות שווי המקרקעין עשויים להיות רלבנטיים למחלוקת. עם זאת, לא כל פרטי העסקאות נדרשים. די בנתונים על מיקום המקרקעין, השווי שנקבע ונתונים רלבנטיים של המקרקעין השונים. קבלת נתונים על נישומים אחרים, חוסה תחת חובת הסודיות שבסעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין, הוראת סודיות שממנה נגזר גם חיסיון.
 
♦ לעניין החיסיון נקבע, כי תכלית הוראת סודיות וחיסיון היא כפולה; מצד אחד היא באה להגן על פרטיותו של הנישום; ומצד שני, היא באה לעודד נישומים לדווח לרשות המס דיווח אמת אודות הכנסותיהם ובכך להביא לשיתוף פעולה מלא עם הרשות. על כן, נקבע בפסיקה כי הוראת החיסיון לא תחול על המסמכים הנוגעים לשומת הנישום עצמו, שכן אין טעם להגן על פרטיות הנישום מפני עצמו. בעניין הנדון מבקשת העוררת גילוי הסכמי המכר והשומות בארבע עסקות מכר אשר התבצעו באותו מגרש ובמגרש הסמוך לחלקה נשוא ערר זה. אין חולק כי מדובר בנתונים רלבנטיים. עם זאת, גם במקרים בהם הוכח כי פקיד השומה הסתמך בשומתו על נתונים של נישומים אחרים, גילוי המסמכים נעשה תחת תנאים מגבילים הכפופים להוראות החיסיון שבחוק. המקרה הנדון אינו מקרה חריג המצדיק סטייה מהכלל והתעלמות מהחיסיון. האינטרסים המצדיקים הענקת חיסיון ובמיוחד הצורך בעידוד מסירת מידע מלא לרשות, גוברים על האינטרס הדחוק, אם בכלל, של המבקשת לבחון את פרטי העסקאות נשוא הבקשה. חלק ניכר מהשאלות שבשאלון אינן שאלות הראויות להיכלל בשאלון, הן בשל היותן שאלות מטרידות ומכבידות, הן בשל היותן שאלות המהוות התנצחות עם המשיב לעניין פרשנות הדין והן מחמת שחלקן נועדו לבחון שאלות שבמומחיותו של עד מומחה. לאור האמור, נקבע כי יש מקום להשיב רק על מס' שאלות בלבד והבקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים נדחית והמשיב ימסור גילוי מסמכים כללי בלבד שבו יפורטו כל המסמכים ששימשו בסיס לשומה
.
תוצאה:
♦ הבקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים – נדחית. המשיב ימסור גילוי מסמכים כללי בלבד שבו יפורטו כל המסמכים ששימשו בסיס לשומה.
 
ניתן ביום 30.3.2014
ב"כ העוררת: עוה"ד פנחס זלצר
ב"כ המשיב: עוה"ד ערן רזניק, פרק' חיפה

מס פקס בע"מ
רח' החשמונאים 90
קומה 2
תל אביב ת.ד 20445

טל. 03-6966733
פקס. 03-6966744

info@masfax.co.il

 

 

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.