מהו "אזור אילת" לצורך סעיף 17 לחוק אזור סחר חופשי

♦ הקיבוץ המערער- אילות, שוכן בסמוך ובצמוד לעיר אילת בשטח שרוחבו קילומטר אחד מגבול העיר. הקיבוץ הינו "עוסק" על פי חוק מס ערך התשל"ו – 1976 ובתקופה הרלבנטית השכיר מקרקעין שבשטחו לעוסקים שונים. בדוחותיו למע"מ דיווח הקיבוץ על עסקאות שכירות אלה כפטורות ממע"מ – שכן לשיטתו חלות לענין זה הוראות סעיף 17 לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים) התשמ"ה – 1985 ("החוק").
לטענת הקיבוץ, מכוח הוראת סעיף 17 לחוק חלה על עסקאות השכירות הנ"ל הוראת ההטבה שבס"ק 5 (ד) לחוק.
♦ המקרקעין שבנדון אינם מצויים אמנם "באזור אילת" (שכן זה מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"תחום העיר אילת"). ברם, כך טענת המערער, מצויים הם ברצועת הקילומטר מאזור אילת ועל כן העסקאות שנעשות בהן פטורות ממע"מ – עקב הרחבת הפטור הקבועה בסעיף 17 לחוק.
טענת המערער, כי אם נפל "כשל לשוני" בניסוחו של סעיף 17 לחוק – הרי שתכליתו של סעיף זה נועדה להרחיב את כל הוראות הפטור שבחוק על רצועת ההרחבה.
♦ המערער טוען, כי משנאמר בסעיף, כי "הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יחיד וחבר בני אדם הפועלים בשטח שרחבו קילומטר אחד..." מורחב הפטור, בשטח ההרחבה, מניה וביה לכל פעילות עסקית המבוצעת בשטח ההרחבה – לרבות הפטור שבס"ק 5 (ד) לענין "מכירתם של מקרקעין המצויים באזור אילת...".
עוד טוען המערער, כי תכליתו של החוק דנן הינה "להביא לשיפור במישור הסחר הבינלאומי, להביא לשיפור בענף התיירות הבינלאומית והמקומית ולעודד עובדים לעבור ולגור באילת, וזאת על דרך מתן הקלות מס".
♦ לטענת המשיב הרחבת הוראות הפטור שבסעיף 17 לחוק אינה חלה על עסקאות מקרקעין ב"רצועת ההרחבה" בה מצוי הקיבוץ – שכן אין היא חלה על פטור המע"מ לעסקאות המקרקעין שבס"ק 5 (ד) לחוק.
על פי עמדת המשיב, הרחבת הפטור שבסעיף 17 ביחס ל"רצועת ההרחבה" מתייחסת לאותם פטורים שבחוק המוענקים למי שהוא "תושב אזור אילת" ומכוח תושבותו זאת, השגתו של המערער נדחתה.
 
 

ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע - כב' הנשיא י. אלון:
 
♦ ביהמ"ש קבע, כי הרחבת הפטורים נשוא סעיף 17 לחוק מתייחסת כלשונה לאותם פטורים המנויים בחוק שתנאי להתגבשותם הינו "התושבות האילתית" של הזכאי להם.
♦ ביהמ"ש קבע, כי במכירת מקרקעין באילת תנאי התקיימות הפטור הוא הימצאות המקרקעין "באזור אילת", מבלי קשר למקום תושבותו של המוכר. והרי אזור אילת מוגדר בסעיף 1 לחוק כ-"תחום העיר אילת" אשר קיבוץ אילות נמצא מחוץ לו.
ביהמ"ש ציין, שהוא נמצא אמנם ברצועת הקילומטר המרחיבה שבסעיף 17 – אולם זאת לענין אותם הפטורים שבחוק שענינם "תושבי אילת". גם הפטור בס"ק 5 (א) לחוק איננו ענין להרחבתו לרצועת הקילומטר הנוסף שבסעיף 17 לחוק.
♦ ביהמ"ש ציין, כי אם אמנם כך הוא הרי הניסוח המתבקש לאותה תכלית נטענת, אמור היה להיות שונה לחלוטין. היקף הרחבת הפטור שבסעיף 17 – כפי שהוא – נמנע במפורש מהחלה גורפת של כל הוראת הפטור שבחוק גם על רצועת ההרחבה – וחלף זאת מצמצם הוא את הרחבת הפטור לאותם פטורים שבחוק שהינם תלויי "תושבות באילת".
♦ ביהמ"ש קבע, כי קריאת סעיף 17, על שני חלקיו, מלמד כי הרחבת הפטורים על "רצועת ההרחבה" תהיה בשני סוגי אירועי מס, האחד ברישא לסעיף והשני בסיפא לו.
הרישא לסעיף 17 מחילה ברצועת ההרחבה את הוראות הפטור תלויות התושבות באילת. הסיפא לסעיף 17 מוסיפה ומחילה את הוראת הפטור שבס"ק 5 (א) (יבוא טובין לאזור אילת) ואת זו שבס"ק 5 (ג) (דהיינו – פטור ל"תושב אזור ההרחבה") גם על טובין המצויים באזור ההרחבה ולא רק על טובין המצויים ונמכרים ב"אזור אילת".
ביהמ"ש סיכם, כי קריאה נכונה של סעיף 17, על מה שיש בו ועל מה שאין בו, תומכת בפרשנות הנטענת על ידי המשיב.
♦ ביהמ"ש קבע, כי תכלית הסעיף היא להביא לשיפור במישור הסחר הבינלאומי, ב"אזור העיר אילת". שמה יחולו כל ההטבות וכל הפטורים שבחוק בהתקיים התנאים הנוספים המנויים לענין כל אחד מהם. סעיף 17 לחוק מרחיב תחולתם של חלק מהפטורים, גם ל"רצועת ההרחבה" שבה מצוי קיבוץ אילות. 
♦ ביהמ"ש סיכם, כי הפרשנות הלשונית והענינית לפיה לא חל סעיף 17 לענין הפטור שבס"ק 5 (ד) לחוק – עומדת בסתירה ל"תכלית" הנטענת של חוק זה על ידי המערער. וגם בניגוד לחוקי מס אחרים – העשויים מעשה טלאים ומרובדים שכבות של שינויים ותיקונים – הרי שהחוק דנן הוא מעשה מקשה אחד – מעת חקיקתו – ומכאן משנה תוקף לקוהרנטיות הפרשנית והטקסטואלית הנדרשת לסעיפיו, לשונם ונוסחם, כפי שפורטו הדברים לעיל.
 
התוצאה:
♦ הערעור נדחה.
 
ניתן ביום 22.12.10
ב"כ המערער: עוה"ד ע. אלבוים ועו"ד ש. ארז
ב"כ המשיב: עוה"ד א. גולדברג – פמ"ד אזרחי