פטור ממס

♦ השאלה המרכזית שבמחלוקת היא שאלת זכותו של כונס נכסים לעשות שימוש בזכותו של החייב להקטנת חבויות המס שהוטלו בגין עסקת מכר זכויותיו בנכס מקרקעין במסגרת הליך הכינוס. המבקשת טוענת, כי מיום רכישת הנכס על ידי החייבים ועד למכירתו במסגרת הליך הכינוס, הוציאו החייבים הוצאות שונות להשבחתו, והוצאות אלה מוכרות לצורך ניכוי, על פי סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק").

♦ האם יש לסווג את הכנסתו של המערער 2, כ"הכנסה מיגיעה אישית" לצורך החלת הפטור, בתנאים הקבועים שבסעיף 9(5) לפקודה. האם תשלומים ששולמו למערער 2 בידי המערערת 1, שהיא חברה בשליטתו, הם תשלומי שכר ומשכך, מותרים בניכוי כהוצאה בחברה? אילו עיקרי המחלוקות שבין הצדדים.

♦ הדירה נשוא הערר גובלת בקיר משותף המפריד בינה לבין סלון פאות. בין השנים 1999-2005, הושכרה הדירה לשוכרת סלון הפאות. השוכרת פתחה דלת בין סלון הפאות לדירה שנשכרה על ידה, והעמידה בה 2 מכונות תפירה לשימוש העסק בעת הצורך. בחודש 4/05 מכר העורר את הדירה לצד ג'. בארבע השנים שקדמו למכירה, לא מכרה העוררת דירה בפטור, אך רשויות המס לא פטרוה מהתחייבותה למס, כיוון שהדירה אינה "דירת מגורים מזכה".

♦ העובדות: המנוח מרמלשטיין ז"ל (החייב) חתם על שטר משכנתא בגין דירת מגורים לטובת בנק הפועלים. בסע' 5 לשטר המשכנתא, התחייב החייב כי יפעל ויעשה את כל הנדרש על מנת לקבל פטור מתשלום כל מס וכן ייפה את כוחו של הבנק לפעול בשמו ולעשות את כל הנדרש על מנת לקבל פטור כאמור. המונח "ממשכן" כללה גם את יורשיו ועזבונו. לנכס החייב מונה כונס הנכסים אשר הוסמך לפעול למכירתה. כונס הנכסים הגיש בקשה לראש ההוצל"פ ובה ביקש לחתום בשם החייב על בקשה לפטור מתשלום מס שבח.

♦ העותר היה שחקן כדורסל מקצועי, אשר נפגע במהלך משחק, וכתוצאה מהפגיעה נאלץ להפסיק לשחק כשחקן כדורסל מקצועי. הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה ושולמו לעותר "דמי פגיעה" למשך 6 חודשים, כמשמעותם בס' 92 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") עד ליום 10.6.2001. לאחר מכן, פנה העותר לוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי, במסגרת נקבעו לו 100% אחוזי נכות זמניים, מיום 11.6.2001 ועד ליום 9.7.2001.