עפ"י הודעת רשות המסים , ביום 5.12.23 , עוכב יועץ מס ועו"ד בן 47 מבית שמש (שמו אסור בפירסום) בחשד להונאה ומרמה של רשויות המס על ידי הצגת אישורים מזויפים על שירות מילואים פעיל במלחמת חרבות...
עפ"י הודעת קבוצת עזריאלי לבורסה, הוחלט בקבוצה על סגירת אתר האונליין עזריאלי.קום.
ההחלטה הגיעה אחרי שש שנים שבהן האתר פעל ונגרמו לו הפסדים של כ-330 מיליון ₪.
בהודעה לבורסה צויין, כי: "לא...
עובדי רשות המסים עוסקים בפעילות התנדבותית של לחיזוק הקשר עם הקהילה.
בעת המלחמה, עובדי הרשות ארגנו מגוון מיזמים ותרומות לסיוע וחיזוק התושבים המפונים, ולכוחות הביטחון הפרוסים בכל המדינה.
כך למשל...
♦ המחלוקת האם נתקיימו יחסי נאמנות בין העוררות, ולפיכך רכישת הנכס נעשתה על ידי חברת דורי בעבורה היא כגרסת המשיב, או שמא פעלה חברת דורי כנאמנה של נדבך כגרסת העוררות.
♦התובעת הינה "בת רשות" במשק במושב בית זית אשר החליטה למכור את זכויותיה במשק ולשם כך נדרשה לשלם דמי הסכמה למנהל מקרקעי ישראל. לאחר התשלום החליטה התובעת לתבוע את מינהל מקרקעי ישראל בדרישה להשיב את תשלום המע"מ על דמי ההסכמה.
♦ התובעת טענה לאי חוקיות גביית מע"מ בגין דמי הסכמה וכי דמי ההסכמה הם בגדר "מס על מס". בנוסף טענה, כי אין המדובר כאן בעסקה ודמי ההסכמה ששולמו אינם בגדר תמורה.
♦ בבעלות העוררת המתגוררת דרך קבע בשוויץ, היה מגרש עליו מבנה בו התגוררה העוררת בעבר. העוררת טענה כי על הנכס בנויה דירת מגורים אחת ומטעם זה טענה, כי היא זכאית לפטור מלא ממס שבח לפי סעיף 49ב1 לחוק מיסוי מקרקעין, הואיל ולא מכרה בארבע השנים שקדמו למכירה האמורה דירה אחרת בפטור ממס. המשיב דחה את בקשת העוררת.
♦ העובדות: העוררים הינם חוכרים של נכס בגני תקווה, המתואר בלשכת רישום המקרקעין כדירה עם הצמדה של קרקע. המנוח הוריש את מלוא זכויותיו ליורשיו - העוררים. בהסכם חלוקת העיזבון נקבע, כי זכויות החכירה במקרקעין, שהינם בית ומגרש יחולקו בין הצדדים באופן שבו חלק מהעוררים קיבלו את הבית, ויתר העוררים קיבלו את הקרקע. שנה לאחר מכן נחתם הסכם בין העוררים לקונים, אשר במקביל אליו נחתם הסכם שיתוף אשר הגדיר מחדש את חלוקת הזכויות בחלקה בין כלל בעלי הזכויות בחלקה, וייחד לכל אחד מבעלי החלקה ¼ מסוים בחלקה.
♦ העוררת 1 התקשרה עם מינהל מקרקעי ישראל בחוזה פיתוח לגבי חלקה. העוררת 1 התקשרה עם העוררת 2 בהסכם על פיו מכרה העוררת 1 לעוררת 2 מחצית מכל זכויותיה והתחייבויותיה על פי חוזה הפיתוח, ובין הצדדים התגבשה עסקה משותפת שמטרתה הקמת פרויקט מגורים על גבי המקרקעין. תמורת הממכר חושבה כמחצית המחיר ששילמה העוררת 1 למינהל. בנוסף, התחייבה העוררת 2 להשיב לעוררת 1, מחצית מההוצאות שהוציאה העוררת 1 בקשר עם המקרקעין, כגון הוצאות תכנון, מימון, רכישה וכיו"ב.