העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ש' 23.11.2024

תסדיר: 2024-11-23

מיסוי מקרקעין

"יום הרכישה" במסגרת עסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי

♦ השאלה המרכזית שנדונה במקרה דנן, היא מהו "יום הרכישה" לצורך קביעת "שווי הרכישה" לפיו תחושב החבות במס שבח, במכירה של דירות תמורה, אשר התקבלו אצל בעלים של מקרקעין במסגרת עסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי.

סיווג פעילות של מכירת מגרשים על ידי עירייה

♦ המערערת היא רשות מקומית, ומסווגת כמלכ"ר על פי חוק מע"מ. בשנת 62 רכשה קרקעות. במהלך השנים מכרה המערערת חלקים גדולים מהשטח לקבלנים ולעוסקים שונים. על מכירות אלו דיווחה המערערת על עסקת אקראי ושילמה מע"מ בגינן. המגרשים נשוא הערעור נמכרו על ידי המערערת לאנשים פרטיים. אין מחלוקת, כי מכירת המגרשים נועדה להוות מקור מימון לפעילותה של המערערת כרשות מקומית. מכירת המגרשים נעשתה על דרך של פרסום מכרזים פומביים. המגרשים נמכרו במחירי שוק, לכל המרבה במחיר.

קביעת יום המכירה בחוזה על תנאי לעניין החיוב במס

♦ הצדדים חתמו על חוזה מכר הנושא את התאריך 30.7.07, כמועד חתימת החוזה (להלן: "החוזה" או "ההסכם"). בפועל, בוצע התשלום הראשון ע"ח התמורה ביום 1.8.07.

בעלות בחלק בלתי מסוים בבנין בחלוקה כלכלית לצרכי מס שבח

♦ העובדות: הדירה נשוא הערעור, בבעלות שני המערערים שהינם בני זוג, הינה "דירת מגורים מזכה" כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין, והיא נמכרה ביום 9.7.00. בבעלות המערער היה עד ליום 18.1.99 חלק הנופל מ-25% (3/16) מבניין שבו דירות מגורים. ביום 18.1.99 העביר המערער את חלקי הדירות שבבעלותו לאחיו ללא תמורה ובפטור ממס שבח לפי סעיף 62 לחוק. למעט חלקי הדירות הנ"ל, לא היתה למערערים דירת מגורים נוספת כמשמעותה לעניין סעיף 49ב(2) לחוק. המחלוקת נסובה על פרשנותו של סעיף 49ב(2) ביחד עם סעיף 49ג לחוק.

החזר מס בגין העברת מניות באיגוד מקרקעין

♦ בשנת 1986 רכשה העוררת (להלן: "החברה" או "העוררת"), ממינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"), זכויות במקרקעין בשכונת גילה בי-ם (להלן: "עסקת גילה"). בגין עסקה זו הוציא המשיב שומת מס.

העדפת שווי רכישה המצוין בשטר מכר על פני הערכה שמאית

♦ העורר מכר מקרקעין. הן העורר והן המשיב לא הצליחו לאתר את הסכם המכר משנת 1964, שבמסגרתו נרכש המקרקעין על ידי העורר. עם זאת, בידי המשיב שטר מכר, שבו נרשם, כי שווי המכירה הוא 80,000 ל'י. בנוסף, המשיב מחזיק בכרטסת של מאגרי מידע, שבה נרשם, כי נעשתה מכירה של דירת 5 חדרים תפוסה, בסכום של 80,000 ל"י. בידי המשיב עוד מסמך מרשויות מס רכוש, שבו נרשם, כי שווי הנכס הוא 62,500 ל'י. המשיב החליט, כי שווי המכירה ייקבע על פי הרשום בשטר המכר.

נטל ההוכחה בקביעת שווי מכירה של זכות במקרקעין

♦ ביום 29.8.06 נכרת הסכם בין העוררת לבין מר מרדכי "בעצמו או בנאמנות" (להלן: "הקונה"), במסגרתו מכרה העוררת לקונה את זכויותיה במקרקעין הנמצאים באיזור התעשיה של מעלות. שטח החלקות הוא 5,450 מ"ר ובתחומן בנוי מבנה תעשיה שנבנה בשנות ה- 60, ששטחו הוא כ- 2,200 מ"ר (להלן: "הנכס"). הנכס היה מושכר לחברת רוטקס (1980) בע"מ, החל מחודש אוקטובר 2000 ועד לחודש יולי 2006.

"שווי מכירה" ו"עקרון צירוף כל התמורות"

♦ ביום 20.1.99 זכו המערערות בצוותא במכרז שפורסם ע"י מינהל מקרקעי ישראל, ביחד עם עיריית ת"א וחברת מבני תעשיה, לביצוע פרויקט "פינוי ובינוי" במתחם "שכונת הארגזים" בת"א (להלן: "המכרז"). בהתאם לכך, נחתם הסכם פיתוח בין המערערות למינהל (להלן: "ההסכם"). במסגרת ההסכם הוגדר "הערך היסודי של המגרש" בתור "ערך המגרש ליום אישור העסקה, דהיינו 1,373,626.37 ₪".

מס פקס בע"מ
רח' החשמונאים 90
קומה 2
תל אביב ת.ד 20445

טל. 03-6966733
פקס. 03-6966744

info@masfax.co.il

 

 

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.

שלב תוכן