מס שבח

♦ בתאריך 27/05/07 נכרת הסכם מכר בין המשיבות, לפיו רכשה שרה ליאור (להלן:"הקונה") את זכויותיה במקרקעין של סופי לנדאו (להלן:"המוכרת"), בחלקת קרקע מספר 9 בגוש 11947 ביישוב עין הוד. על המגרש בנוי בית מגורים צמוד קרקע וסביבו שטח קרקע. חלקו המרכזי של הבית הינו מבנה עתיק ששטחו כ-30 מ"ר, אליו צורפו תוספות בנייה בתקופות מאוחרות.

♦ השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט: כיצד, כענין של שיטה, יש לבצע תיאום של הוצאות השבחה שהוצאו על ידי נישום, לצורך חישוב מס השבח המגיע בגין שבח ריאלי שהופק מקניית קרקע ומכירתה לאחר זמן.
לשיטתה של המערערת היות ומדובר בעניינה בהוצאות רבות שהוצאו על פני תקופה ארוכה, תיאום הוצאות ההשבחה ייעשה לפי מדד יום סיום שני-שליש מתקופת ההשבחה.

♦ במסגרת הרפורמה במערכת מיסוי המקרקעין שנעשתה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 50 והוראת שעה), התשס"ב-2002 (להלן: תיקון מס' 50) נקבעה, בין היתר, הוראת שעה לפיה המוכר זכות במקרקעין, בתקופה שנקבעה בחוק, זכאי להנחה בשיעור מס השבח החל עבור מכירות בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין שנרכשה לפני היום הקובע. באשר להנחות או הקלות במס המכירה על נכסים אחרים שנרכשו לפני היום הקובע תיקון מס' 50 ככלל שותק.

♦ המערערים, ילדיהם של המנוחים, הגישו תובענה בה עתרו להצהרה, כי בית המגורים של בני הזוג, אשר היה רשום אך על שמו של המנוח (להלן – הנכס), היה שייך לשני בני הזוג בחלקים שווים. התובענה הוגשה נגד מנהל מס שבח מקרקעין. ביהמ"ש המחוזי מרכז (כבוד הנשיאה ה' גרסטל) דחה את התובענה. על כך הערעור.